עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
חדשנות בארגונים וניהול ידע
02/01/2019 09:29
גבריאל איגלסיאס
1. חדשנות בטויוטה:
א. הגישה לטעויות בחברת טויוטה כמו גם בכל החברות המובילות והגדולות בעולם הינה חיובית ולא דוגלת בענישה - החברנות הנ"ל רואות בטעויות את הבסיס לשיפור - כפי שנאמר במשפט הידוע "מי שאינו טועה לא לומד" כך גם בחברות הנ"ל על כל עובד מוטלת האחריות לשים לב לטעויות ולהשתפר בעקבות כך.
ב. בטויוטה מאמינים בתגמול קבוצתי על חדשנות במטרה להעצים את שיתוף הפעולה בין העובדים והרצון ליצור ארגון חזק ולא אינדוידואלים חזקים.  
2. ההצלחה של בגיר התבססה על רעיון חדשני שבעצם אפשר לה להביא מוצר חדש עם יתרונות מובהקים מול המתחרים בתחום בחליפות - הם יצרו חליפה וסיפקו אותה עם ערכה שאפשרה לכבס אותה במכונת כביסה בייתית - הדבר הביא חיסכון זמן וכסף אצל הלקוחות שלא נדרשו עוד ללכת ולמסור את חליפת לניקוי יבש. 
3. מודל הסנפיר מציג את הליך האימוץ של טכנולוגיה חדשה או במילים אחרות מתאר את הליך החדירה של מוצר חדש לשוק מתחדש ומתפתח.
כניסת המוצר תלווה בעלייה חדה בגרף המכירות עד שיגיעו מתחרים שיציעו את התכונות של המוצר החדשני במחיר מופחת.
את כל פלחי השוק ניתן לחלק למספר קטגוריות: המחדשים - אוהבי השינויים והסיכונים יקפצו על כל דבר חדש, המאמצים אלו שפתוחים לנסות משהו חדש ללא קבלות כי מדובר במשהו טוב בהכרח.  הרוב המקדים - אלו  שאוהבים להיות בין הראושנים לאמץ משהו חדש ומוכח כטוב.
את שלושת הקבוצות הראשונות יגרוף המוצר החדש.
המתחרים שיופיעו בהקדם לאור הצלחת האוריגינל יגרפו את הקבוצה הנותרת את הרוב המאחר - אלו שמצטרפים לחדשנות אחרי הרבה בדיקות ובירורים.

0 תגובות
ניהול ידע וביג דאטה
26/12/2018 00:34
גבריאל איגלסיאס
תחזוקה תחזיתית, תחזוקה מתוכננת
1. ההבדל בין תחזוקה מתוכננת לתחזוקה תחזיתית -
תחזוקה מתוכננת הינה רצף פעולות אשר נקבעות מרא בידי היצרן או אחראי המערכת אשר מהווה רצף פעולות אשר נועדו לשמור על איכות המערכת ככל שתהיה ולמנוע תקלות עתידיות - כגון טיפול קבוע לרכב אשר נועד לשמור על המנוע ושאר הרכיבים במצב תקין להמשך שימוש. לאומת זאת תחזוקה תחזיתית הינה תחזוקה אשר מבוססת על ידע ממוקד, ידע זה נאסף ומעובד על ידי מערכות מחשוב ומטרתו לצפות תקלות שעתידות להופיע על בסיס שינויים בפרמנטרים שונים במערכת. דפורמציה של חלק בטורבינה בתחנת כח לא מהווה תקלה כשל עצמו אבל זיהוי מוקדם של הדבר יכול למנוע כשל עתידי ורווי הספדים כלכליים בעתיד. 

2. דוגמה למערכת אשר ניתן היה לבצע עליה תחזוקה תחזיתית - 

רכב, הרכבים בימיינו מתוחזקים על פי עיקרון התחזוקה המתוכננת, צמיגים מחליפים כל X ק"מ בלמים בהתאם, שמן כל 15 אלף ק"מ וכד' עם זאת התחזקוה הנ"ל לא מונעת באופן הרמטי את תקלות הרכב ובנוסף מביא להוצאות מיותרות שכן לא תמיד הרכיבים נשחקו ודורשים החלפה אך הם מוחלפים בכל מקרה כחלק מהוראות היצרן. לכן תחזוקה תחזיתית תהיה לפתרון עדיף ברכבים הפרטיים, ע"י הוספת חיישני לחץ לצינורות המעבירים נוזלים בתוך הרכב שיתריאו על שינויים בטמפ' נוזל הקירור, לחץ האוויר בגלגלים, סריקת לייזר למבנה הצמיג, בדיקת לחץ וטמפרטורת הבעירה בבוכנות הרכב, בדיקת נצילות המנוע בזמן אמת. כל שינוי באחד הפרמטרים הנ"ל היה יכול להתריע על תקלה עתידית ולחסוך עליות תחזוקה והחלפת רכיבים שלא לצורך.
0 תגובות
ויקי וקהילות ידע
12/12/2018 16:15
גבריאל איגלסיאס
ניהול ידע, ויקי, קהילות ידע
דוגמאות לצרכים ארגוניים שניתן לפתור ע"י קהילת ידע 

1. מאגר ידע לצורך חפיפה של עובדים חדשים
2. מילון מונחים מקצועי לפי תחומים
3. יצירת פלטפורמות מקצועית לצורכי מיקוד ועזרה בפיתוח פרוייקטים

3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שניתן לפתור ע"י ויקי ארגוני 

1. מילון מונחים מקצועי 
2. שיתוף מדריכים מקצועיים 
3. פלטפורמה להעברת מסרים ונהלים ארגוניים 

אז מה עדיף ויקי ארגוני או קהילת ידע?

בנושאים מקצועיים בהם ניתן לתחם את הגורמים העוסקים בדבר תחת כותרת אחת הייתי ממליץ לעבוד בקהילות ידע - הדבר יאפשר יצירת פלטפורמה מקצועית, ממוקדת בא אנשים ישאלו שאלות ויקבלו תשובות עם תו תקן בסיסי של אמינות שכן התשובה התקבלה מגורמיפ המעורבים בתחום. מעבר לכך שיש לתפך את קהילות הידע בתוך הארגונים ולאתר את מוקדי הידע ולצ'פר אותם בכדי לדרבן אותם להמשיך ולחלוק מהידע שלהם. דוגמאות למידע שינוהל בקבוצות ידע - חוברות חפיפה, שיטות עבודה, ליווי פרויקטים. 

בנושאים יותר כלליים שבהם לא ניתן להצביע על תחום מאגד הייתי ממליץ לעבוד על בסיס ויקי ארגונית - כך כל עובד יוכל לבנות ערכים ולתקן ערכים אחרים ולהעצים את מאגר המידע החופשי הארגוני בכל תחום אפשרי, ועל ידי חיפוש יחסית פשוט הגורם המתעניין יגיע למידע הדרוש לו. דוגמאות למידע מסוג זה - נהלי בטיחות, מעטפת סוציאלית בארגון, הודעות ארגוניות, מושגים ארגוניים.
0 תגובות
רשתות חברתיות
12/12/2018 09:15
גבריאל איגלסיאס
ניהול ידע, ניהול רשתי
איך ניתן להגדיל את כמות האנשים שתורמים ידע ומידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות?

כידוע ידע נמסר בהבעה של רצון טוב ובתרומה אין מנגנון יעיל לגרום לבן אדם לחלוק ידע אם הדבר נעשה כנגד רצונות, אבל כן ניתן לתגמל אנשים שחולקים מהידע שלהם כך שאנשים נוספים ירצו לחלוק את הידע שברשותם כדי לקבל את ההטבות שמגיעות עם התואר של מוקד הידע.

תחילה יש לעשות מיפוי של האנשים בחברה לפי המודל של 1-9-90  המטרה היא לאתר את האחוזון העליון של יצרני הידע. את אותם גורמים יש להתחיל לצ'פר - בגמול לשכר, שליחה לכנסים, הכשרות נוספות ופיתוח אותם גורמים הן מבחינה אישית והן מבחינה חברתית - לתת להם במה להמשיך לחלוק מהידע שלהם. ברגע שעובדים אחרים יראו שלחלוק ידע משתלם הם יצרו לחלוק גם. המטרה היא לא ליצור מנגנון תחרות אלא להיפך ליצר מנגנון בו כל תרומת ידע מהווה בסיס לשדרוג התנאים והמעמד שלך כעובד.

כיצד רשת חברתית פנים ארגונית יכולה לעזור לעובדי הארגון להתגבר על הקשיים בניהול רשתי

ע"ב המאמר "ניהול מטריציוני לניהול רשתי" מתוארים מספר קשיים שעולים במעבר מניהול מטריציוני לניהול רשתי. עיקרי הקשיים איתם מתמודדים העובדים במערכת הניהול החדשה הינה צורך להיות בקשר מול גורמים רבים בינייהם לא רק גומרים ניהוליים אלא גם גורמים מקבילים אשר יכולים לעזור בביצוע המשימות בהם עוסק הנדון.
רשת חברתית פנים ארגונית יכולה לעזור לעובדים לפתח שיח מול הגורמים הרלוונטיים על ידי מתן פלטפורמה בא העובד לא ידרש ליצור קשר עם כל גורם הרלוונטי אליו אלא יאפשר להעלות את הנושא המעניין אותו לדיון קבוצתי ולחכות שמומחי הידע הרלוונטיים יופיעו לבד וייתנו פתרונות. הדבר יהיה פתוח ויאפשר לאחרים ללמוד מדיוני עבר ובנוסף כל אחד יוכל לתרום לידע הקבוצתי גם אם בעבר לא נעשתה פנייה ידירה לגורם הנ"ל. 
לרשת חברתית פנים ארגונית יש פוטנציאל רב בהלעת הידע הקבוצתי ולתרום להעצמה של כל עובד ועובד - גם אלו שתורמים ידע וגם אלו שצורכים אותו. הקושי היחיד הוא יהיה ליצור מנגנון יעיל לתמרץ אנשים להיות חלק מהרשת החברתית ולבנות אמון ברשת ובאנשים האחרים. 
0 תגובות
כוח ההמונים
05/12/2018 08:21
גבריאל איגלסיאס
מימון המונים, כוח ההמונים
Image result for we are many
שאלה מספר 1 
באיזה תחום כדאי לחברת להישתמש במיקור המונים כאשר בכוונתה לפתח רובוט חדש?

אחד הדברים החשובים ביותר בפיתוח רובוטים הוא היכולת שלהם לבצע את המשימה שעבורה הםה נועדו ללא תלות במגוון רב של משתנים סביבתיים. לדוג' אם IROBOT היה יודע לשאוב אבק רק בחדר מלבני ריק מריהוט הוא לא היה זוכה לפופולריות בשוק. לכן על החברה למדל כמה שיותר סיטואציות אשר איתן יכול הרובוט שלהן להיתקל אבל תמיד יהיה את הספק האם כל האפשרויות והבעיות נבדקו - שיטה יותר נוחה לפתור את הבעיה הזו תהיה להשתמש בחוכמת המונים - אם לתת לקבוצת אנשים גדולה להתנסות ברובוט, ושכל אחד יתאר סיטואציה אחת בו הרובוט לא הצליח לעמוד במשימתו ופתרון אפשרי לה לחברה תוך זמן קצר יהיה מאגר עצום של בעיות ופתרונות שישאר לה רקלממש אותם בלי להשקיע משאבים בלהמציא סיטואציות שאולי היו יכולות להיות רלוונטיות עבור משתשמש הקצה.

שאלה מספר 2 
באיזה שיטה נבחר על מנת לבצע תחזית להצלחה של 3 מוצרים עתידיים בשוק?

אם ניתן להוציא את המוצרים בכמות קטנה לשוק טרם ההשקה הרשמית הדבר יהווה את המבחן הטוב ביותר שכן תבוצע עבודת איבחון בשיטת ZARA - לראות בזמן אמת את תגובת הקהל למוצרים ובהתאם להחליט על ייצור או חיסול של המוצרים החדשים.
אם הדבר לא אפשרי תמיד ניתן להוציא סקרים אשר יאפשרו לקבל את המידע אודות היחס של האנשים כלפי המוצרים החדשים בטרם השקתם.

שאלה מס 3 
מה הם הסיכונים המימון סטארטאפ בשיטת מימון המונים?

הסיכון העיקרי הוא אובדן הפטנט - בעת הצגת הרעיון על ידי אתר למימון המונים אנו חושפים את עיקרי הפטנט דבר שיאפשר למתחרה חזק וממון יותר לנצל את הידע ולהוציא מוצר מתחרה עוד לפני שהסטארטפ יקום. לכן על מנת להימנע מהדבר רצוי להוציא פטנט טרם פנייה למימון המונים.
סיכון נוסף הוא חוסר יכולת לגייס את הסכום הנדרש - מימון מסוג זה עובד בשיטת "הכל או כלום" לכן אם לא יאסף הסכום הנדרש תוך הזמן המוקצב הרעיון לא יתפתח למוצר ממשי... הפתרון להיות ממוקדים לדעת לשווק את המוצר והרעיון.

0 תגובות
בעיות ופתרונות בשימור הידע בחברות
24/11/2018 14:17
גבריאל איגלסיאס
המשכיות הידע
מבוסס על המאמר "הידע בורח מהחברות" שפורסם בכלכליסט ספט' 13, ונכתב ע"י אבי קדם

הידע בורח מהחברות - כלכליסט

שימור ידע המומחה הפורש. חשוב לברור את הידע הקריטי לשימור

ע"פ המאמר הבעיה העיקרית איתה יתמודדו החברות הגדולות בארץ ובחו"ל בעשור הקרוב הינה פרישת עובדים וותיקים. הבעיה רלוונטית בעיקר לחברות גדולות אשר פועלות מאז תקופת הפוסט מלחמת העולם השנייה. זאת בשונה מחברות צעירות יותר המתמקדות בעסקה ע"ב חוזים קצרי טווח ומיומנות יותר בהעברת ידע בין עובדים פורשים לחדשים (שכן במצב ההפוך חברות מסוג זה פשוט לא היו שורדות), חברות אשר פעלו בתקופה ההיא העסיקו עובדים מדור ה"בייבי בום" על בסיס חוזה עם מתן קביעות - משמעות הדבר, עובד שהוכיח את עצמו בתקופת הניסויון שנקבעה לו היה מקבל חוזה העסקה עד לגיל הפרישה, הדבר היה נותן בטחון תעסוקתי והיה מאפשר לטפח עובדים חיוניים לחברה ולהופכם למוקדי ידע. ניתן לדבר רבות האם שיטת העסקה זו הינה הכרחית, האם היא יעילה לחברה או לא אך אנחנו נתמקד בסוגייה שנוצרה בעת הנוכחית והיא שהדור ההוא (הבייבי בומרים) מתקרב כעת לגיל הפרישה וחברות רבות אשר החזיקו עובדים אלו נאלצות להתמודד עם עזיבתם.

ההערכה לעלות הידע שהולך עם עובד מסוג זה שצבר ניסיון רב במרוצת שנות עבודתו נעמדת ב 100,000$ דולר לעובד - עלות זאת מגלמת בתוכה את עלויות ההשקעה הנדרשת לפיתוח מחודש וייעול תהליכים שיפגעו עקב עזיבת העובד.

הפתרון לסוגייה על הנייר הוא פשוט: המשכיות הידע 

אנשי משאבי האנוש מאתרים את הפורשים העתידיים בעלי הידע הקריטי ומתחילים בהליך של יצירת "ממשיכי דרך" - הכשרת מוקדי ידע שימלאו את מקום הפורש, תהליך הכשרה זה יכול לקחת אף מספר שנים וכולל OJT-ON JOB TRAINING בתהיך זה ע"י למידה מתוך העבודה היומיומית של המומחה עובר לא רק הידע הגלוי אלה גם הידע ה"חבוי" על ידי למידת שיטות עבודה שלא היו עוברות בלימוד בסיסי של מהות התפקיד.

 במאמר מוצג תהליך מובנה בן 4 שלבים ל"שימור ידע" יעיל, הדבר רלוונטי לא רק למוקדי ידע מובהקים אלה בכללי לכל בעל תפקיד בחברה:
  1. מיפוי הידע - הצפת נושאי העיסוק וההתמחויות של העובד הפורש, יצירת סכימה שתכלול את הידע של המומחה וכלל הידע התומך בעשייתו. המטרה בהליך זה היא לאפיין את מלוא האספקטים של עבודת המומחה על מנת למנוע יצירת חלל באף אחד מעיסוקיו.
  2. אריזת הידע - יצירת עותק של הידע של המומחה בכל דרך שתמצא לנכונה, מסמך/לומדה/ וידאו. תיעוד זה צריך לכלול את כל הידע מהמעטפת הנדרשת לפעילות בתחום זה בין עם רשימת הכלים איתם עבד המומחה או ספר הטלפונים איתו השתמש.
  3. הקמת מאגר הידע- כדי שכל עובד שימשיך את דרכו של המומחה בדגש על הנחפף - ממשיך דרכו הישיר יוכלו ללמוד כראוי ולחזור על החומר הנדרש יש צורך ביצירת מאגר ידע, האופציה הקלאסית הינה יצירת אתר עם גישה לכלל הגורמים הרלוונטים.
  4. שלב ההטמעה - פעילות יזומה שתגרום לחיבור בין העובדים הזקוקים לידע לבין מקור הידע. חשיפה למאגר הידע הארגוני, סדנאות ומתן אפשרות לעובדים לעבור הליך למידה שיאפשר להם למלא את מקום הפורש.
תהליך המורכב מהשלבים הנ"ל מהווה את הגרעין להצלחת המשכיות הידע ומאומץ כיום בארגונים בישראל ובעולם

0 תגובות
ניהול נכון של תכנים בארגונים
21/11/2018 09:08
גבריאל איגלסיאס
שימור ידע, הגירת תכנים, OCR
1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?
על מנת להפוך קובץ בעותק קשיח לקובץ וירטואלי אנו נדרשים לעשות תהליך של דיגיטציה. על מנת לא ליצור תמונות בלבד של המסמכים שיש לנו יש צורך ךעשות דיגיטציה וזיהוי כל הרכיבים הטקסטואלים בתוך המסמך והפיכתם לטקסט וירטואלי על מנת לעשות זאת ניעזר בתוכנות OCR - 

Optical character recognition (מצורף קישור להסבר המלא מתוך ויקיפדיה) 

תוכנה מסוג זה תזהה את התווים בעת צילום התמונה ותהפוך אותם לטקסט וירטואלי - הדבר לא רק ישמר את טקסט המקורי אלה גם יייצר מסמכים סרוקים ברי חיפוש לאירכוב ושימור המסמכים לזמן בלתי מוגבל.

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows)?
שילוב של מסמכים דיגיטליים בתוך תהליכים מסוג זה, מאפשרים מעקב, ושימור של כל תהליך העבוד. הנגשה מיידית של כל התכנים לכל הגורמים המעורבים בתהליכי העבודה ללא תלות במערך הפצות וחשיפות מאורגנות.
ארגונים גדולים משתמשים בפלטפורמת הSHAREPOINT לשימור הידע הארגוני, מערכת זו מאפשרת לנהל זרימות עבודה בשילוב עם מוצרים אחרים של מייקרוסופט לרבות תוכנות האופיס ומערכת ניהול המייל outlook הדבר מאפשר לסנכרן עבור כל עובד את כל את המיילים מאגרי המידע הרלוונטים עבורו ואת כל התהליכים הקשורים בכתיבת מסמכים ושיתופם תחת מערכת אחת וליצור תהליכים אחידים שימנעו בלבול וחוסר סנכרון בין המערכות.
לסיכום ניהול זרימות עבודה עם מסמכים דיגיטליים יאפשר יעול בתהליכי עבודה וסינכרון מיטבי בין כלל הגורמים המעורבים בתהליכים.
3. מה חשיבות של הגירת תכנים?
הגירת תכנית נכונה ורצוי גם דיגיטלית מאפשר איחזור נוח ומהיר של הידע הקיים בחברה לצורך שימוש חוזר. שימוש חוזר כעיקרון יבוצע בצורת חזרה על חומר קיים לביצוע פעולה עתידית, בין אם לשיפור או לרענון הידע הקיים אך ללא הגירת תכנים ארגון לא יוכל להתקדם אלה ישיקיע משאבים בלחזור על אותם תהליכים ומחקרים שכבר נעשו.
ללא הגירת תכנים הידע של החברות ישען נטו על ידע אישי של העובדים בחברה, דבר דמפתח תלות וסיכון עבור החברה לבריחת ידע.
לכן למען עתיד החברה - חייב להיות תהליך שמירת ידע מוסדר ומנוהל היטב.
4. איך לשמר אימיילים במערכת ניהול הידע הארגונית? ומי צריך להיות אחראי לכך? 
לפי דעתי הגירת תכנים נכונה צריכה לכלול את כל מלל המיילים כולל הצרופות, שימור חלקי יכול לייצר בעיות נוספות ולעיטים אף להטעות את הגורם שידרש לאחזר את הידע בעתיד. 
האחריות על שימור המיילים ברמה התפעולית צריכה להיות בידיו של מנהל המערכות של הארגון על ידי הקמת תשתית רלוונטית (לדוגמה: שילוב המיילים של עובדי הארגון במערכת הsharepoint של הארגון) המטרה ביא להפוך את הלהיך לאוטומטי שלא יגזול כוח אדם ויהיה כמה שפחות תלוי בגורם האנושי.
0 תגובות
ניהול נכון של תכנים בארגונים
21/11/2018 09:08
גבריאל איגלסיאס
שימור ידע, הגירת תכנים, OCR
1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?
על מנת להפוך קובץ בעותק קשיח לקובץ וירטואלי אנו נדרשים לעשות תהליך של דיגיטציה. על מנת לא ליצור תמונות בלבד של המסמכים שיש לנו יש צורך ךעשות דיגיטציה וזיהוי כל הרכיבים הטקסטואלים בתוך המסמך והפיכתם לטקסט וירטואלי על מנת לעשות זאת ניעזר בתוכנות OCR - 

Optical character recognition (מצורף קישור להסבר המלא מתוך ויקיפדיה) 

תוכנה מסוג זה תזהה את התווים בעת צילום התמונה ותהפוך אותם לטקסט וירטואלי - הדבר לא רק ישמר את טקסט המקורי אלה גם יייצר מסמכים סרוקים ברי חיפוש לאירכוב ושימור המסמכים לזמן בלתי מוגבל.

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows)?
שילוב של מסמכים דיגיטליים בתוך תהליכים מסוג זה, מאפשרים מעקב, ושימור של כל תהליך העבוד. הנגשה מיידית של כל התכנים לכל הגורמים המעורבים בתהליכי העבודה ללא תלות במערך הפצות וחשיפות מאורגנות.
ארגונים גדולים משתמשים בפלטפורמת הSHAREPOINT לשימור הידע הארגוני, מערכת זו מאפשרת לנהל זרימות עבודה בשילוב עם מוצרים אחרים של מייקרוסופט לרבות תוכנות האופיס ומערכת ניהול המייל outlook הדבר מאפשר לסנכרן עבור כל עובד את כל את המיילים מאגרי המידע הרלוונטים עבורו ואת כל התהליכים הקשורים בכתיבת מסמכים ושיתופם תחת מערכת אחת וליצור תהליכים אחידים שימנעו בלבול וחוסר סנכרון בין המערכות.
לסיכום ניהול זרימות עבודה עם מסמכים דיגיטליים יאפשר יעול בתהליכי עבודה וסינכרון מיטבי בין כלל הגורמים המעורבים בתהליכים.
3. מה חשיבות של הגירת תכנים?
הגירת תכנית נכונה ורצוי גם דיגיטלית מאפשר איחזור נוח ומהיר של הידע הקיים בחברה לצורך שימוש חוזר. שימוש חוזר כעיקרון יבוצע בצורת חזרה על חומר קיים לביצוע פעולה עתידית, בין אם לשיפור או לרענון הידע הקיים אך ללא הגירת תכנים ארגון לא יוכל להתקדם אלה ישיקיע משאבים בלחזור על אותם תהליכים ומחקרים שכבר נעשו.
ללא הגירת תכנים הידע של החברות ישען נטו על ידע אישי של העובדים בחברה, דבר דמפתח תלות וסיכון עבור החברה לבריחת ידע.
לכן למען עתיד החברה - חייב להיות תהליך שמירת ידע מוסדר ומנוהל היטב.
4. איך לשמר אימיילים במערכת ניהול הידע הארגונית? ומי צריך להיות אחראי לכך? 
לפי דעתי הגירת תכנים נכונה צריכה לכלול את כל מלל המיילים כולל הצרופות, שימור חלקי יכול לייצר בעיות נוספות ולעיטים אף להטעות את הגורם שידרש לאחזר את הידע בעתיד. 
האחריות על שימור המיילים ברמה התפעולית צריכה להיות בידיו של מנהל המערכות של הארגון על ידי הקמת תשתית רלוונטית (לדוגמה: שילוב המיילים של עובדי הארגון במערכת הsharepoint של הארגון) המטרה ביא להפוך את הלהיך לאוטומטי שלא יגזול כוח אדם ויהיה כמה שפחות תלוי בגורם האנושי.
0 תגובות
מדוע יש בעיות עם דסצפלינת התחקרים בצה"ל?
18/11/2018 09:55
גבריאל איגלסיאס
צהל, תחקירים, שימור ידע ארגוני
בכתבה שהופצה בעיתון הארץ במרץ 16' פורסם כי מבקר המינה קובע כי ישנם ליקויים רבים באופן עריכת התחקירים בצה"ל הדבר נובע מהעובדה כי אירועים חריגים אשר היו להם השפעות גדולות היקף עוברים תחקיר ולאחר זמן מה קורים מקרים זהים במאפייניהם לאלו שכבר תוחקרו. 

המסקנה פשוטה - התחקירים לא עושים את עבודתם ולא מונעים את האסון הבא. 

אך איפה בדיוק הבעיה בביצוע התחקירים של צה"ל, אובכן בראש ובראשונה חוסר השיטתיות באופן ניהול התחקירים, חוסר בשיטת עבודה ברורה נותן יותר מידי חופש לאופן הביצוע הכולל תחתיו את הבעיה הבאה שהיא חוסר ניהול כתוב ושימור ידע. בדו"ח נמסר כי מפקדים רבים מעדיפים שלא להוציא גרסאות כתובות לתחקירים מה שגורם למסקנות שהתקבלו בתחקירים אלו להתנדף עם הזמן שכן תחלופת האנשים בארגון גדול כמו צה"ל הינה רבה, וללא שימור ידע ראוי הידע פשוט נעלם ולא עובר מגורם אחד לאחר - מה משמעות הדבר, שגם אם התחקיר בוצע באופן מושלם והתקבלו החלטות נכונות כל הדבר אינו כתוב הידע הנ"ל לא יעבור לדור המפקדים הבאים (בשנות צה"ל 3 שנים זה דור שלם) וכך לא מין הנמנע שתקלות ואסונות יחזרו על עצמם.

לכן בצה"ל יש מקום להשתפר בשני תחומים כאשר הדבר נוגע לביצוע תחקירים:
א. ניהול התחקרי - ליצור תורה קבועה לביצוע נכון של התחקיר - ביצוע בסמוך לאירוע, ביצוע תחקיר מעמיק עם הכוונת שאלות אשר יגעו בכל פרטי המקרה והמעטפת של האירועים והנסיבות לאירוע, תחקור על ידי דרגים גבוהים ובכך הכוונה לתו איכות מבוקר ולא ע"י סגל זוטר. 
ב. שימור ידע - בראש ובראשונה כל תחקיר אמור להיות מופץ בכתוב לכל הגורמים אשר להם חלק בתחקיר ולכל הגורמים המקבילים אשר מקרה דומה יכול לקרות גם אצלהם - אין טעם להפיץ תחקיר על התנהלות עם מנועי הספינה לחיל האוויר אבל תחקיר על התנהלות לא תקינה בחטיבת גולני יכול להיו רלוונטי לכל חטיבות החי"ר. וכמובן שימור הידע במובן של יצירת מאגר תחקירים צה"לי אליו תהיה גישה לכל המפקדים אשר יהיה מקוטלג ונוהל על ידי דרג בכיר במטה. הדבר יאפשר לימוד וכניסה נוחה של כל מפקד לתפקיד חדש ולמידה מניסיון העבר הרלוונטי ליחדתו כבר בשלב ה חניכה/ חפיפה. 



2. האם יש להעניש מפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאהמכך נגרם נזק?

כאשר נעשה מעשה האסור על פי נוהל התגובה הראשונה והאינטואיטיבית היא להעניש את ה"פושע" למען יראו וייראו, אך פיטורים או פגיעות ישירות בעובדים לא ימנעו את התקלה הבאה שכן לא בוצע שום תהליך למידה מהמקרה. לפי עתי הדבר הנכון לעשות הוא לערוך תחקיר על הנושא, לברר את נסיבות המקרה , את שיקול הדעת שהפעילו המפעילים לבדוק האם הנחות העבוה שלהם וההחלטות בדרך היו נכונות ובתהאם לכך להפיק לקחים לחדד נהלים ולמנוע את הסיטואציה הבאה. את העובדים כל עוד הדבר לא נעשה בזדון ולא בוצע פעולת חבלה מכוונת במטרה לפגוע במפעל או באנשים הפועלים בו לא הייתי מעניש. 
0 תגובות
משתמש בלינקאדין לצורכי עבודה? כדי שתקרא את זה!
06/11/2018 21:57
גבריאל איגלסיאס
לינקדאין, שימור ידע

ליקדאין הינה היא רשת חברתית מקוונת שנועדה ליצירת קשרים מקצועיים ועסקיים בין משתמשיה וכמו כל רשת חברתית מהווה צבר של עמודים המנוהלים על ידי אינדיווידואלים, אך לפעמים כמו בכל רשת חברתית הדפים הפרטיים משמשים גם לצורכי עבודה. 

הדילמה היא למי שייך הידע הנצבר בפרופיל אישי שדרכו בוצעה העבודה? ומה לעשות אם כל הקשרים של הפרופיל הם תוצר עבודתו של מגייס מקצועי שפועל דרך הפלטפורמה האם הקשרים הללו הם אישיים או נכס של החברה? 

הידע הוא נכס, הידע הוא כח וככל שמתמקצעים בתחום כל שהוא הידע נהיה רב יותר, במקרה שאנו בודקים מדובר בעובדת גיוס שניהלה פרופיל לינקדאין אשר דרכו ביצעה את עבודתה, עם הזמן הנ"ל החליטה לעבור למקום עבודה חדש. מרקום עבודתה הנוכחי דרש ממנה למסור להם את שם המשתמש והסיסמה בטענה שהקשרים בפרופיל הינם נכס של החברה, העובדת כמובן לא הסכימה עם הטענה הזו ועזיבתה לוותה בסקנדל.

לפי דעתי כל עוד פרופיל הלינקדאין לא נוהל בשם ענף הגיוס של החברה אלה מטעם הפרופי האישי של העובדת אין לחברה כל זכות לטעון למידע הצבור בו כנכס של החברה.
העובדת ביצעה עבודתה נאמנה וגייסה את העובדים, הלינקדאין היה רק כלי בתהליך כל עובד שגוייס עובד כעת תחת החברה אלו שלא לא. הרי היא לא נדרשה למסור להם את הפלאון הפרטי בסוף ההעסקה שכן גם הוא שימש ככלי ליצירת קשרים וביצועה העבודה כמגייסת לכן לא הגיוני לדרוש את הפרופיל.

הגדרת המגייסת היא לאתר אנשים לגיוס - התוצר הוא ההון האנושי כלומר העובדים שגוייסו בזכותה בחברה, הפרופיל היה רק כלי אחד מכלל הכלים שהיו ברשותה.

כל טענות החברה הן הגיוניות אך ניתן היה לפתור את כל הסיטואציה מבעוד מועד עם היה מועבר קו הפרדה בין חייה האישיים למקצועיים של העובדת ברשת הלינקדאין על ידיד פתיחת פרופיל רשמי על שם מחלקת משאבי האנוש של החברה. אז הפרופיל היה מבוסס נטו על העבודה במסגרת התפקיד, ההשקעה של החברה ושאר העובדים של החברה. כך ניתן גם היה להעביר את הפרופיל בין עובדי החברה ללא חשש לאיבוד ידע. 

למען הסדר הטוב הייתי ממליץ להעביר חפיפה מסודרת לפני עזיבת העובדת אשר תכלול העברת הקשרים לקבוצות ולאנשים הרלוונטיים לפרופיל חדש שישמש את החברה, כל אלו כמובן בהתאם לעיקרון על פיו שיתוף ידע נעשה בהתנדבות!

שאלה מס' 2 
  1. מכלל הכלים שהוצגו בשיעור הייתי מאמץ את השימוש בתוכנת OneNote, מהיכרות בסיסית בלבד עם התוכנה ניתן לראות כי מדובר בכלי פשוט ואינטואיטיבי ליצירת מחברות וירטואליות אשר יכולות לכלול את כלל מגוון המידע הויזואלי והאינטרקטיבי שקיים - עזרים, מצגות, סרטונים וקבצי אודיו וכל אלו בסידור הגיוני כך שיעזרו לבנות מאגר ידע לכל תחום שנבחר.

  2. Feedly - היה גילוי חדש ומרענן, למרות העובדה כי google assistant  בקבוע מנסה להתאים את התכנים ולהציע עבורי דברים מעולמות התוכן שמעניינים אותי (ולרוב אפילו עושה זאת לא רע). הכלי הזה מרגיש ממוקד יותר ומאפשר שליטה מלאה בתכנים המוצעים בלי קשר למימד הכמותי של כמות כניסות לאתרים וכד' אלה נטו על בסיס העדפות אישיות ולכן לדעתי מדובר בכלי חובה בסט הכלים של כל איש מקצוע בכל מקצוע באשר הוא.
0 תגובות